אנשים של צורה
בגמרא במסכת מועד קטן דף ט' עמוד א' לאחר שלמדו רבי יונתן בן עסמיי ורבי יהודה בן גרים בבית מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי "פרשת נדרים" ( מסכת נדרים) שהיא אחת מהמסכתות הקשות ביותר נפרדו ממנו לשלום אבל לא יצאו עדיין מהעיר וישנו בלילה בעיר. בבוקר לפני שיצאו לדרך באו במיוחד אל רבי שמעון בר יוחאי כדי להיפרד ממנו לשלום. תמה רבי שמעון על מעשיהם של התלמידים, מדוע נפרדים ממנו פעמיים? שהלא היה מספיק להיפרד ממנו פעם אחת בערב ושאל אותם על כך. הם ענו לו שזה שהם נפרדים ממנו פעם שניה למדו ממנו בעבר. לאחר הפרידה מהם ניגש רבי שמעון בר יוחאי אל בנו רבי אליעזר ואמר לו שילך ללוות אותם ולהיפרד מהם גם הוא כי הם "אנשים של צורה" (יש בהם תכונות מעולות). כאשר בא ללוות אותם רבי אליעזר מצא אותם "מתווכחים" ומשליכים אחד על השני דברים מן הכתוב על השאלה: האם צריך אדם לחשב האם מצווה אחת חשובה לעומת השנייה וממילא להעדיף לקיים מצווה אחת לעומת אחרת. ובסופו של דיון הגיעו להלכה: כתוב אחד מדבר על מצווה שיכולה להיעשות על ידי אחרים והכתוב השני מדבר על מצווה שאינה יכולה להיעשות על ידי אחרים.
לאחר ששמו לב שרבי אליעזר נמצא לידם פנו אליו ושאלוהו, בשביל מה הגעת אלינו? ענה להם שאביו רבי שמעון בר יוחאי ציווה אותו להגיע להתברך מהם. ואילו ברכות נתנו לו?
ברכות שנשמעות כמו קללות, ומהן:
- שתזרע ולא תקצור
- שיחרב ביתך ויתיישב מלונך
ועוד מספר נוספות.
חזר רבי אליעזר אל אביו רבי שמעון מצוברח ואמר לו שלא רק שלא בירכו אותו אלא אף ציערו אותו כשאמרו לו דברים רעים. תמה על כך רבי שמעון וביקש לשמוע את "הברכות". ולאחר ששמע אותם הדברים שציערו את בנו רבי אליעזר אמר לו שכל מה שאמרו לו הן ברכות.
עולה השאלה, וכי ייתכן שאדם אחד ישמע קללות והאחר ישמע ברכות? וכן, אכן כן.
שני אנשים שומעים את אותם הדברים ואחד מפרש אותן כקללות והאחר כברכות. ודוגמא אחת לכך היא "שתזרע ולא תקצור" הסביר רבי שמעון: "תוליד בנים ולא ימותו".
אז עכשיו נשאלת השאלה: וכי אדם שרואה רע יכול לראות גם את הטוב?
גם במצבים מאד קשים ורעים יש מקום לראות את הטוב.
תהיה נשמתו של יונתן בן אפרים צרורה בצרור החיים ובכך לכל מוצאיה תעניק חיים